העברה היא מושג שימושי בעולם הטיפול הפסיכותרפי. בפוסט אני מסבירה את הטענה שמדובר בתהליך שקורה לא רק בטיפול, אלא גם בחיי היומיום. כדאי להכיר ולדעת לזהות העברה, כי היא יכולה להשפיע בצורה דרמטית ולשנות לגמרי את היחסים שלנו עם אנשים שחשובים לנו. אני אתחיל בהסבר על מקור המושג ומשמעותו. בהמשך אדגים את התהליך בעוצמות שונות. אסביר איך העברה יכולה להשפיע על יחסי סמכות, ואדון בקצרה באופן בו אפשר להתמודד עם העברה.
מקור המושג העברה
זיגמונד פרויד, מייסד הפסיכואנליזה, היה הראשון שתיאר העברה בתחילת המאה העשרים. הוא מדבר על מטופלים שמשליכים על המטפל (האנליסט) את האופן בו הם תפסו, באופן לא מודע, דמות חשובה מהילדות – אב, אם, אחות או אח. העברה יכולה להיות בעלת אופי חיובי או שלילי, והיא עשויה להפריע לטיפול, אבל יכולה גם לשמש כמנוע חשוב לצמיחה. פרויד דן באופן בו יש להתמודד עם העברה בטיפול, אבל העברה מתרחשת לא רק בסיטואציה הטיפולית, אלא במצבים רבים בחיי היומיום של כולנו. בפוסט הזה אני אדון בהעברה שמתרחשת בחיי היומיום.
העברה בחיי היומיום
העברה היא מצב בו בעקבות דמיון מסוים בין דמות מהעבר לאדם בהווה, אנחנו מעבירים אופן התייחסות הכולל רגשות, מחשבות וציפיות, מהדמות מהעבר לאדם בהווה. מרגע שזה קורה אנחנו מתנהגים לאדם האחר כאילו היה הדמות מהעבר. כלומר יש מטען של רגשות, ציפיות מהאדם הזה שלא שייכים לו באמת. הדגמה פשוטה שמסבירה את העיקרון הכללי (אבל לא את העומק של התופעה הזאת) היא התרגיל הבא.
חשבו על 3 שמות של בנים ו3 שמות של בנות, ורשמו אותם (לפני שאתם ממשיכים לקרוא!).
עכשיו תבדקו את השמות – איזה שם הכי מתאים למנכל.ית? איזה שם הכי מתאים לשרלטנ.ית? לאדם כריזמטי.ת? ידידות.ית? יפ.ה? תכונות אחרות שעולות לכם לראש?
שימו לב שלשמות יש "אופי" מסויים. קחו את השם שאליו היתה לכם התגובה הכי חזקה, נקרא לו איקס. דמיינו שאתם פוגשים אדם חדש, הוא מושיט את היד ואומר לכם "נעים להכיר, אני איקס". האם תחושו אליו משהו אוטומטית? הדבר הזה שאתם מרגישים לא באמת קשור לאיקס החדש, שאתם מכירים רק שתי דקות (וגם זה רק בדמיון שלכם…). כנראה שאתם מכירים או הכרתם פעם מישהו בשם הזה, או אולי בשם דומה, שעשה עליכם רושם מסוים. בגלל הדמיון בשם, נוצרה העברה בין המטען הרגשי שיש לכם על איקס מהעבר לאיקס החדש, מההווה.
סטריאוטיפ כהעברה
גם כשאנחנו מחילים סטריאוטיפ זאת סוג של העברה. למשל, תלמיד שמתאכזב קשות ממורה שלא יודע לענות על השאלה שלו החיל עליו את הסטריאוטיפ של יודע-כל ואת הציפיות הנלוות. קהילה של רב שמגיבה בתגובות של הכחשה ואבל על האישום של הרב בתקיפה מינית עושה העברה מסטראוטיפ של אדם רוחני, צדיק וקדוש, אל הדמות המציאותית של הרב, שאינה לגמרי כזאת. כשאנשים חשים הפתעה כשיפיפייה בלונדינית מספרת שיש לה דוקטורט במתמטיקה, הם החילו עליה מערכת ציפיות שהחברה משייכת לנשים מושכות. בכל המקרים האלה, היתה העברה של אופן התייחסות שמשוייך אצלנו לקטגוריה מסויימת, אל אדם שיש לו דמיון לקטגוריה, באופן שמייצר ציפיות או רגשות שאינם קשורים למציאות.
העברה של יחסים מוקדמים
הדוגמאות האלה הן דוגמאות להעברה בעוצמה נמוכה למדי. ככל שהדמות מהעבר ממנה נלקח אופן ההתייחסות הותירה רושם יותר עוצמתי, כך ההעברה עשויה להיות עוצמתית יותר. העברה חזקה במיוחד היא במקרים רבים העברה של תחושות שמקורן בהורים, בילדות. הדמות אותה מעבירים יכולה להיות דמות מציאותית של אחד ההורים או דמות מדומיינת, למשל של הורה אידיאלי.
האדם אליו מתבצעת ההעברה (מושא ההעברה) יכול לשתף פעולה ולשחק את התפקיד שהושלך עליו, ויכול גם להתנגד. במקרים של העברה חיובית, יש סיכוי טוב יותר שמושא ההעברה ישתף פעולה. הסיבה היא שבהעברה חיובית הוא ירגיש מוחמא – מעריצים אותו, מתאהבים בו, מצייתים לו.
בדרך כלל העברה מכילה כמה מרכיבים שונים ואף סותרים. למשל בהעברה של הורה אידיאלי – נערץ תהיה הערצה וציות, אבל גם ציפייה ממושא ההעברה לאהוב ולדאוג לאדם. כיוון שהיחסים האלה שייכים לעבר ולא מתאימים לסיטואציה האמיתית, יש פוטנציאל גדול לאכזבה קשה שיכולה לבוא איתה.
דוגמא להעברה כזאת היא איריס. איריס היא ילדה מחוננת שגדלה במשפחה קשת יום. ההורים שלה התגרשו כשהיתה בת שלוש, והיא חיה עם אמא שלה שעבדה כעוזרת בית. אמא שלה הייתה מגיעה הביתה כל יום מאוחר בערב, עייפה ועצבנית, ואיריס הייתה מבלה שעות רבות לבד. איריס פנטזה כילדה על אמא משכילה ומוצלחת, שהולכת לעבודה על עקבים, מבלה איתה את אחרי הצהריים, מכינה לה ארוחת ערב ומלמדת אותה דברים. בפנטזיה, לאמא האידיאלית היתה אינסוף אהבה, זמן וסבלנות אליה.
כשאיריס למדה באוניברסיטה, היתה לה פרופסורית בשם ברוריה. איריס חשבה שהיא האישה הכי מדהימה בעולם. ברוריה היתה נחשבת לכוכבת בתחום שלה, ויחד עם זה יחסי האנוש שלה היו מעולים. היא היתה מקבלת תעודת מרצה מצטיינת כל שנה. ברוריה היתה נאה ותמיד לבושה בצורה מוקפדת ונועלת עקבים. איריס בלשה אחריה בפייסבוק וראתה תמונות שלה מחובקת עם הילדים, בטיולים ברחבי העולם, בהופעת סוף שנה של הילדה שרקדה בלהקת היפ הופ ובטקסי הצטיינות. איריס העריצה את ברוריה, היתה מדברת עליה בהתלהבות והיתה מאושרת כשברוריה הסכימה להנחות אותה בעבודת הסמינריון. זאת העברה חיובית – איריס מעבירה את המטען הרגשי שהיה לה כלפי האמא האידיאלית המדומיינת מהילדות לפרופסור ברוריה. כאשר ברוריה עזבה לשנת שבתון והודיעה לאיריס שהיא תצטרך לסיים את ההנחיה לסמינריון עד סוף שנת הלימודים, איריס הרגישה זעם ותסכול עצומים. היא התלוננה בכל הזדמנות, והודיעה לחברים שלה שברוריה היא מנחה נוראית, שהיא נטשה אותה, והיא שונאת אותה. האכזבה מברוריה שייכת יותר לאיריס הילדה, שכועסת על אמא שלה שלא זמינה שם עבורה, מאשר לאיריס המבוגרת ולסיטואציה האמיתית.
העברה ביחסי סמכות
כמו שאנחנו רואים בדוגמא, התוצאה של העברה היא רגשות, דיבור או התנהגות שתואמים את העולם הפנימי שלנו אך לא את המציאות החיצונית. כיוון שבאופן טיפוסי הקשרים הכי טעונים שיש לילד הם הקשרים עם ההורים שלו, סיטואציה מועדת להעברה בבגרות היא יחסי סמכות. יחסים עם מורה, מדריך, בוסית או פוליטיקאי עשויים לקבל מטען רגשי חיובי או שלילי חזק. הנה רשימה של סוגי העברה שעשויים לעלות מול דמויות סמכות. לכל אופן התייחסות כזה יש קשר עם הורה שבו היא נוצרה. נסו לחשוב איזה סגנון הורות יכול לייצר כל אופן התייחסות כזה כלפי דמויות סמכות:
- הערצה
- כעס, שנאה, בוז
- פחד
- נטייה להתאכזב
- נטייה לרצות
- נטייה לציית
- התנהגות הורית, נטייה לקחת אחריות יתרה
- חוסר אמון, פקפוק, ביקורתיות, מרדנות
- אמון מוחלט, נטייה להצדיק, לקבל התנהגויות לא סבירות
- פתיינות
- נטייה להסתחבק, לנסות לבטל את ההיררכיה
כמובן, שלא כל רגש, וגם לא כל עוצמת רגשות חזקה מצביעה על העברה. לא תמיד פשוט לזהות העברה, אבל הנה שלושה כללי אצבע שיכולים לעזור:
- העברה מתאפיינת בעוצמת רגשות חזקה.
- הרגשות והעוצמה שלהם אינם מתאימים לסיטואציה המציאותית.
- אותה העברה עשויה לחזור על עצמה בהקשרים שונים עם אנשים שונים.
הנה כמה דוגמאות ליחסים בילדות והאופן בו הם משתכפלים בבגרות.
1 הילה היא בת לאמא צעירה שהיתה ילדה יחידה ותמיד חלמה שתהיה לה אחות. אמא שלה תמיד היתה קרובה מאד אליה, סיפרה לה הכל, כולל על היחסים שלה עם אבא שלה, ומעולם לא שמה לה גבולות. היום הילה תלמידה בכיתה י"א. היא קוראת לחלק מהמורות שלה "אחותי" ו"נשמה", גם כשהן משדרות או מסבירות לה שזה לא מתאים. עם המחנכת שלה, סיגל, שהיא מורה צעירה ורווקה, היא ייצרה קשר מאד קרוב. לאחרונה הן נפגשו בערב לתגבור. הילה שמה לב שסיגל מאופרת ולבושה יפה, ומיד שאלה אותה אם היא יוצאת לדייט הערב, והוסיפה כמה טיפים להתנהלות נכונה בדייט. מאז הן ביחסים ידידותיים.
2 אבא של אופק הוא רופא, אדם אינטליגנטי אבל קפדן וקשה אופי. אבא של אופק תמיד ציפה שהוא יהיה רופא, כמו אבא שלו וסבתא שלו. אופק הילד לא הפגין יכולות אקדמיות גבוהות במיוחד, דבר שהיווה מקור לזעם ותסכול עבור אביו. בכל פעם שאופק קיבל ציון נמוך בחשבון, אבא שלו היה אומר לו שהוא כישלון. אביו מעולם לא העריך את היכולות שהפגין בתחומים אחרים, כמו הבעה, ספרות וכדורגל. היום אופק הוא בן 34, ועובד בתחום התקשורת. ב8 השנים האחרונות מאז סיים את התואר הוא עבר 6 עבודות. כמעט בכל המקרים הוא התפטר כי לא יכל לסבול את הבוסים שלו. בכל עבודה חדשה הדברים התחילו בצורה טובה אבל מהר מאד התחיל להרגיש זעם ושנאה כלפי הבוס, עד שלא יכל לסבול את זה יותר. הוא אומר שהם קפדנים איתו, לא מעריכים את העבודה שלו ומפילים עליו מטלות לא אפשריות. ששום דבר שהוא עושה לא מרצה אותם. לקולגות אחרים של אופק אין בעיות דומות עם הבוסים.
3 רונית היא בת בכורה להורים שעשו עליה באמצע שנות השלושים שלהם, לפני שהיא נולדה. במהלך הילדות שלה היא התאכזבה שוב ושוב לגלות שדברים שהם לימדו אותה היו לא רלוונטיים לסביבה ולתקופה בה היא גדלה. היום רונית היא בת 29. בכל פעם שרונית מתלהבת מפוליטיקאי, כל החברים שלה פולטים אנחה. הם כבר יודעים שאצלה יש מעגל קבוע – כל כמה חודשים היא מוצאת איש ציבור חדש אותו היא מעריצה. היא קונה ספרים שלו, קוראת כל דבר שכתב, ומדברת עליו בהתלהבות בכל הזדמנות. כעבור תקופה, היא פתאום "מתפכחת", ומבינה שמדובר באידיוט, שהוא לא מבין שום דבר, בזה לו ושונאת אותו. גם על זה היא לא מפסיקה לדבר.
מה אפשר לעשות בקשר להעברה?
הדבר העיקרי שאני מציעה כאן הוא להיות מודעים לאפשרות לקיומה של העברה, ולאמץ גישה חקרנית וסקרנית כלפיה. לעבד (לבד, באמצעות חברים קרובים או באמצעות טיפול פסיכולוגי) את אופי ההורות שחווינו ואת האופן בו הוא משתחזר ביחסים שלנו. לדעת לזהות העברה כשהיא קורית ולהיות מסוגלים לומר לעצמינו – כאן היחסים מהעבר השתלטו עלי, הרגשות העוצמתיים שאני מרגישה עכשיו לא באמת קשורים לבן הזוג / בוסית / מרצה. זה לבד יכול לשפר את הוויסות הרגשי וימתן את האופן בו דינמיקות בעייתיות מהילדות ימשיכו ויעצבו את היחסים שלנו בחיים הבוגרים. אם זה לא מספיק – טיפול פסיכולוגי איכותי הוא המקום הטוב ביותר לעבוד על הנושא.
2 תגובות
מעניין מאד. תודה רבה!
מעניין היה להוסיף פסקה איך כדאי להתנהג כהורים בהקשר זה
הי תומר, תודה. זאת באמת נקודה מאד חשובה, ואני חושבת שהיא יכולה "לפרנס" הרבה יותר מפסקה 🙂
אם אני מבינה את השאלה שלך נכון, אתה שואל איך כדאי להתנהג כהורים כדי שהילדים לא יחוו העברות שליליות מורכבות מול יחסי סמכות בבגרות. אני חושבת שלילדים שחוו הורות טובה דיה יהיה יותר פשוט בהמשך מול דמויות סמכות. ביחד עם זה, מאד מאד קשה לנבא מראש איזה אינטראקציות וצדדים באישיות שלך יופנמו על ידי הילד ויעברו בהמשך לחוויה שלו של דמויות סמכות אחרות.